משרד עורך דין ונוטריון בנתניה יוסי תובל ושו"ת

האם אישה ו/או צד להסכם אשר קיבל תוקף של פס"ד, וכולל בחובו מזונות, יכול לעתור לבטלות ההסכם?

רקע משפטי:

להסכם שקיבל תוקף של פסק דין שני פנים: האחד "הסכם והשני "פסק דין" כדי להביא לביטול הסכם אשר קיבל תוקף של פס"ד יש לתקוף את שני הפנים גם יחד.
תקיפת פסק הדין הינה פורמאלית יותר ומבוססת בעיקרה,ף על אותם נימוקים המצדיקים ביטול הסכם. שכן אותם נימוקים המצדיקים ביטול הסכם, המבוססים על ההנחה שבהתקיימם, נפגמה גמירות הדעת של הטוען לביטול. גמירות דעת זו הינה חיונית ובסיסית להשלמתו וקיומו של ההסכם.
אותו פגם בגמירות הדעת יכול להוות נימוק מספיק לביטול ה"הסכמה" שמביעים הצדדים בפני בית המשפט למתן תוקף של פסק דין להסכם שערכו בניהם. אומנם פסק דין שניתן על בסיס הסכמה זו הינו פסק דין לכל דבר ועניין, אך אין הוא עומד בפני עצמו, אלא הוא יונק מאותה הסכמה ומאותה גמירות דעת שהיוותה בסיס להסכם. ( תמ"ש 1632/99)

ניתן לראות כי הדין מכיר בקיומה של עילה לביטול פסק דין שנתן תוקף להסכמה בשל פגם בכריתת ההסכם העומד בבסיס פסק הדין ועם זאת, הלכה פסוקה ומושרשת היא, כי לא בנקל יבטל בית המשפט הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין מבלי להצביע על טעמים משכנעים וכבדי משקל להצדקת ביטולו. כל זאת לאור הצורך לייחס משקל רב לסופיות הסכמי פשרה שקיבלו תוקף של פסק דין על מנת להגשים את ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לגבי אותם הסכמים ( ע"א בן לולו נ' אטראש, פ"ד נ"א(1) 577; רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577; בע"מ 4820/12 פלוני נ' פלונית ).

חרף האמור לעיל, במקרה של קיפוח מהותי הזועק על פניו לגבי מזונות הקטין, שומה על בית המשפט לבחון מחדש את מזונות הקטין, בית המשפט לענייני משפחה מתבקש לבחון בכל מקרה בראש ובראשונה את המהות, קרי, בשורה התחתונה, האם מה שנפסק לקטינים כמזונות- לאחר דיון ראוי- משקף את צרכיהם לאמיתם. הגישה המהותית היא איפוא עיקר, והיא תכליתו של ההליך- אי קיפוח הקטינים. ההיבט הדיוני הוא משרתו של ההיבט המהותי; חשיבותו היא בהבטחת השימוע לכל, הצדק הטבעי, וייצוג האינטרס של הקטין. ( בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים).

על כן לצד העילות לביטולו של הסכם שאושר בפסק דין, הכירה ההלכה הפסוקה גם בעילה לביטולו של הסכם שאושר, המעוגנת ב"שינוי מהותי בנסיבות". אין מדובר בשינוי נסיבות קל ערך או שגרתי, המדובר אך ורק בנסיבות, היוצרות בעליל מצב של אי צדק. ( ע"א 442/83 קם נ' קם פ"ד לח(1), 767, 771-772 ; רע"א 2919/01 אושרוביץ נ' ליפה, פ"ד נה(5) 592, 597).

כל שכן, כוונת הצדדים אינה מכריעה בכגון דא, כי התנאי מכללא, לפיו ניתן לשנות פסק דין מזונות בשל שינוי מהותי בנסיבות, משולב בהסכם לפי עצם טיבו כהסכם מזונות. הווה אומר זהו תנאי המתווסף לחוזה בשל סיווגו ומהותו, והמסקנה העולה כביכול מכללא, מן ההתייחסות המפורשת לנושא מוגדר אחד בלבד , אין בה כדי להוסיף או לגרוע לעניין זה.....

..... גם משניתן פסק דין המאשר הסכם, הרי אם הוכח שמאז הינתנו חל שינוי מהותי בנסיבות, וכי יהא זה בלתי צודק להשאירו על כנו, ניתן לפתוח את העניין מחדש. פסק דין מבוסס על מערכת נסיבות מסוימת, הקיימת בעת הינתנו, ועם שינוי הנסיבות באופן מהותי עלול המשך קיומו של פסק הדין להפוך לבלתי צודק, על כן כשם שניתן לפתוח פסק דין רגיל למזונות, שניתן על יסוד הכרעתו העניינית של בית המשפט, כך ניתן לפתוח פסק דין גם אם הוא ניתן בהסכמה, כשמשתנות הנסיבות שינוי מהותי. (ע"א 442/83 קם נ' קם )

פסק דין שניתן בהסכמה, אין לפתחו אלא במקרים נדירים, וזאת בשל אופיו ההסכמי. אך ודאי שניתן לפתחו, אם הצדדים השאירו פתח לכך, במפורש או במשתמע (ע"א 259/75 ר' שטראוס ואח' נ' מ' שטראוס, פ"ד ל(2) 358)

גם אם לא הייתה כוונת הצדדים להשאיר פתח, מכוחו של בית המשפט לקרוא תניה כזו לתוך ההסכם, וזאת מאחר שיש לראות את ההסכם כמכוון למערכת עובדות ונסיבות מסוימת, כפי שהייתה בעת כריתת החוזה. (ע"א 109/75 אמיר אברהם ואח' אהרן אברהם, פ"ד כט(2) .690)

בהתאם לסעיף 13 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט 1959, רשאי בית המשפט לשנות את אשר נקבע בהסכם, בויתור ובפסק דין, אם ראה לעשות כן על סמך נסיבות שנשתנו אחרי ההסכם, הויתור או פסק הדין ( מן הכלל אל הפרט- במקרה דנן הדירה לבסוף לא נבנתה ולא נמכרה ועל כן אין קבלת דמי מזונות בדמות דמי שכירות שוטפים מכאן שכל החישוב הבסיסי הינו מוטעה ולא נכון).

השינוי שעל התובע להוכיח הינו אחד מאלה: עצם החיוב, בשיעור החיוב, בצורכי הקטין, ביכולת ההורה המשמורן, הרכוש הקטין (כל אלו יבואו לטובת המוכיח כי קיים צורך לשנות את סכום המזונות שהוסכם היות ונוצר שינוי משמעותי בנסיבות.

לא סבירה ההנחה כי קטין יוותר ללא דמי מזונות מאביו וזאת לאור המסקנה כי האב כל רצונו הוא להתנער מהילד אותו יצר והוליד. בהנחה ובאותו מועד בו הוסכם בין הצדדים סכום מסוים כדמי מזונות מהוונים, נלקחו בחשבון אי אלו משתנים, אזי נכון למועד זה משתנים אלו אינם רלוונטיים עוד ואינם נכונים שכן אין דיי בסכום הכסף אשר ניתן על מנת לכלכל את הקטין לאורך חייו עד להגיעו לגיל 21 שכן הדירה בסופו של יום לא נבנתה ולא יצאה לפועל.

ניתן לראות את בניית הדירה כתנאי לקיום ההסכם בין השניים ( סוג של תנאי מתלה לצורך קיום ההסכם במהות שלו ) *****הנה כי כן, יכול ויותנה חוזה בתנאי ואם התנאי לא נתקיים במועדו או, בהיעדר מועד עליו הסכימו הצדדים, תוך זמן סביר, החוזה בטל. פרופ' ג. שלו כתבה בספרה כי "תנאי מתלה" – הוא אירוע בלתי ודאי, חיצוני לחוזה, שבהתרחשותו התנו הצדדים מראש את כניסתם לתוקף של החיובים האופרטיביים של החוזה" [ג' שלו דיני חוזים(מהד' שניה –תשנ"ה) בעמ' 335) חוזה על תנאי מתלה הוא חוזה שקיומו תלוי באירוע חיצוני (שם בעמ' 332).
– **** זה יכול להוביל למסקנה שיש פגם בכריתת ההסכם.....